הספר "זאת סלוניקי"

אמי, פלורה גטניו, נולדה בסלוניקי.

כמו מרבית יהודי העיר, משפחתה הגיעה לסלוניקי לאחר גירוש ספרד ב-1492. השפה בבית, בשכונה ובעיר הייתה לאדינו כמובן.

משפחתה הייתה משפחה אמידה למדי. אביה היה תכשיטן מפורסם בעיר. הבית היה בעל שלוש קומות ועדיין עומדת במרכז העיר (עם האותיות G : Gattegno ו -F : Florentin).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המלחמה תפסה אותה בגיל ההתבגרות. היא נכלאה לשלושה חודשים במחנה ריכוז פבלוס מלא בסלוניקי עם עבודת פרך, ושוחררה. המשפחה עברה לאתונה בחסות הצבא האיטלקי. אלא שהמשפחה  נתפסה שוב בזמן שניסתה לברוח לארץ  ישראל דרך האי Evias ונשלחה למחנה ברגן בלזן עד תום הקרבות. היא שוחררה ע"י האמריקאים.

 

לאחר המלחמה, היא נישאה לאבי, שלמה פרחיה, יליד סלוניקי שהתגורר בפריז עם משפחתו.

נולדו להם  שלושה ילדים. הבית היה ציוני מאוד.

לאחר שגדלנו, אמי השלימה בגרות והתחילה ללמוד את השפה העברית. היא סיימה תואר שני בשפה ובספרות עברית.

 

היא לימדה עברית וארגנה קורסים ללימוד השפה העברית בכל מיני מוסדות ובבתי ספר תיכוניים בפריז. היא ראתה את השפה העברית כ"קשר בין כל היהודים ברחבי תבל".

לאחר שאבי יצא לגמלאות, הם עלו ארצה והיא נפטרה בארץ לאחר שנתיים. היא הייתה בת 56.